01 | 02 | 03 | 04 | 05 | 06 | 07 |
08 | 09 |
10
שלוש יריות במזרחי ב'
|
11
פואטרי סלאם
|
12 | 13 |
14
שובו של הקרקס
|
15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 |
22 |
23
פואטרי סלאם
|
24 |
25
פואטרי סלאם
|
26 | 27 |
28
שובו של הקרקס
|
29
שלוש יריות במזרחי ב'
|
30
פואטרי סלאם
|
"מדובר בגרסה מרתקת, הכובשת בהדרגה את הקהל שרגיל לשלוש שעות מתישות של שייקספיר... הגשה אחרת המעבירה את הטקסט בבהירות ובאנושיות" - דנה שומכר, מעריב
"מקורית, מפתיעה ומשוחקת היטב" - שי בר יעקב, ידיעות אחרונות
"המקבת שלהם - ובערב זה הוא הרבה יותר שלהם מאשר של שייקספיר - הוא שעשוע אינטיליגנטי מאוד בשפה, ברמת המילה והצליל, וגם מעשה חצוף בימתית" - מיכאל הנדלזלץ, הארץ
עיבוד ספוקן וורד (שירה מדוברת/ שירת רחוב) על פי ובעקבות המחזה המפורסם של ויליאם שייקספיר, המגולל את סיפורו המצמרר של מקבת - גיבור מלחמה סקוטי שרוצח את המלך והופך לשליט אכזרי.
ההצגה מבוצעת על ידי שישה שחקנים/יוצרים שגם תרגמו ועיבדו את המחזה לכדי יצירה מוזיקלית משלהם, בהשראת סרטי אימה למיניהם ובהשראת סגנון הספוקן וורד והתרבות הנלוית לו. הצגה פואטית על פואטיקה בה המילים מעלות בני אדם לגדולה ומפילות אותם, בוראות עולם ומחריבות אותו.
המחזה "הטרגדיה של מקבת" מאת ויליאם שייקספיר נכתב בין השנים 1603 עד 1606 (ובשנה זו גם הועלה לראשונה) והוא מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בסקוטלנד של המאה ה-11. המחזה זכה לתגובות נלהבות של הקהל עוד מהעלתו הראשונה. הוא נחשב לאחד המחזות הפופולריים ביותר של שייקספיר והועלה מאז אינספור פעמים. עם זאת, הוא מעורר גם הרבה יראה בקרב אנשי תיאטרון ורבים לא מבטאים את שם המחזה אלא מכנים אותו "המחזה הסקוטי", זאת בעקבות מספר מקרים מוזרים הקשורים בהעלאת המחזה, בהם שריפה של התיאטרון בו הוצג, מוות מיסתורי של אחד השחקנים ועוד דוגמאות, אשר הביאו לאמונה שרובצת קללה על הסיפור של מקבת.
הבמאי הינו מחלוצי השירה המדוברת בישראל ומייסד הארגון "פואטרי סלאם ישראל" המארגן תחרות שירה מדוברת ברחבי הארץ. כמו כן חבר בלהקת "המופע של ויקטור ג'קסון" איתם כתב את ההצגה "העיר הזאת" (מחזמר ראפ שרץ כבר מספר שנים בישראל וזכה לשבחים רבים) אשר גם אותה הוא ביים.
רוב המשתתפים הינם משוררי במה בפני עצמם המופיעים עם שיריהם באירועי שירה למיניהם והם מהבולטים בקהילת הספוקן וורד ההולכת ומתפתחת בארץ.
~~~~~~~
מאת הבמאי:
קצת על ההצגה שלנו, על תהליך התרגום והעיבוד וקצת על ספוקן וורד.
בשנים האחרונות החלה התעוררות של ז'אנר הספוקן וורד (או "שירה מדוברת"/"שירת רחוב") בישראל, ז'אנר שמותח את גבולות השירה המקובלת ובעיקרו נמצא הדגש על ההגשה. משורר בז'אנר הזה צריך גם לדעת לדבר את השירה שלו ולתקשר בזמן אמת עם הקהל.
הבחירה במחזה מקבת הייתה כמעט מובנת מאליה, שכן מלבד היותו מחזה מצוין זהו מחזה מובהק של מילים. מילים ספורות שנאמרות למקבת גורמות לו לבצע מעשים איומים ובסופו של דבר גורמות למפלתו. לרעיון הזה נרתמו כמה מהמשוררים הבולטים בקהילה ההולכת ומתפתחת של שירה מדוברת בארץ, וביחד תרגמנו את המחזה מאנגלית ועיבדנו אותו.
קצרה היריעה מלתאר את תהליך העבודה (שעדיין נמשך) ואולי עדיף לתת ליצירה לדבר בשם עצמה. רק אציין שני דברים: הראשון הוא שקצת מצחיק לומר שהפכנו את המחזה לשירה מדוברת שכן הוא כבר מנוסח בשירה מדוברת. הנסיון שלנו היה לשאוב השראה מהסגנון של שירה מדוברת הקיים בימינו, אם זה באמצעים רטוריים או בהגשה, ולהנחיל אותו על המחזה המקורי. והשני הוא שלא ביקשנו להנציח את שייקספיר (מה שנצחי ישאר נצחי גם בלעדינו) או להנגיש אותו.
באנו ליצור יצירה משלנו כשאנחנו מנסים לטפס על כתפי הענק הזה. חלק גדול מהתהליך היה ועודנו הטיפוס וחלקו האחר היה ליצוק לתוך הסיפור את התוכן שלנו, שהרי שייקספיר עצמו לקח סיפורים, שברובם היו מוכרים, והשמיע דרכם את הקול שלו. אם זה דרך הדימויים וצורת ההתבטאות של הדמויות ואם זה בדרך בה בחר לספר את הסיפור. למה שאנחנו לא נעשה אותו דבר?
במאי: עמית אולמן
ע. במאי: יפתח ליבוביץ
עיצוב תאורה: זכי קוואסמי
תלבושות: אודליה ליברמן
בנית קופסאות ותפאורה: אשר פרל
יעוץ מוזיקלי והקלטות: עומר מור
צילום: גאיה טרטל