01 | 02 | 03 | 04 | 05 | ||
06 | 07 | 08 | 09 | 10 | 11 | 12 |
13
פואטרי סלאם
|
14
פואטרי סלאם
|
15
פואטרי סלאם
|
16 | 17 | 18 | 19 |
20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 |
26
שובו של הקרקס
|
27
פואטרי סלאם
|
28
פואטרי סלאם
|
29
פואטרי סלאם
|
30
פואטרי סלאם
|
31 |
למרות היותי מוסיקאי ולמרות עשרים שנות עבודתי בתחום שיווק מוסדות תרבות, ידעתי תמיד שבהזדמנות הראשונה שתהיה לי אכתוב מחזה.
כשקראתי לפני כמה שנים את "המשפט" מאת פרנץ קפקא הבנתי שמצאתי את המחזה הראשון שלי. לאחר קריאות נוספות התחלתי בתהליך העיבוד שלו למחזה.
ידעתי כי נעשו בעבר עיבודים של הספר למחזות למספר משתתפים, אך נמשכתי לדמות הראשית, והחלטתי להפנות את הזרקור אל יוסף ק'.
העבודה על המחזה ארכה חמש שנים. בעזרתם האדיבה של שרון ינאי, אבישי מילשטיין ואופל לוי, השתדלתי להגיע לרמת הדיוק הגבוהה ביותר בבניית הדמות והסובב אותה במחזה, עד לגרסתו האחרונה.
הנושא שהעסיק אותי יותר מכל, בנוסף על הביקורת הקיימת במחזה על הממסד ועל הבירוקרטיה, שלצערי רלוונטית גם היום, הוא נושא האשמה. בעיניי, במרכז המחזה נמצאת האשמה - אשמה מסתורית ונעלמה והחיפוש אחריה בידי הנאשם (הנאשם במה? כנראה שלעולם לא נדע).
האשמה הזו קיימת בתוך כל אחד ואחת מאיתנו, בין אם במודע ובין אם לאו. אנחנו אשמים מלידתנו ועד מותנו. בין אם היא בין אדם לחברו או בין אדם למקום, או אף בין האדם לעצמו ולאלוהים. ועל כך עלינו תמיד לבקש סליחה.