קצרצר לשישי - 16.3 שרוליק (ישראל) פניאל

האביב מגיע וזה רשמי.

לא משנה שהחורף עדיין לא הגיע, לא משנה שבחוץ בכלל קיץ, ב20 במרץ בשעה 18:15 שעון ישראל זה יקרה: השמש תחצה את קו המשווה השמימי, ביממה שבה הלילה והיום הם בעלי משך זהה. באאם, אביב.

העציצים במרפסת שלי שמעו על זה איכשהו. הם התעוררו והתחילו לצמוח בטירוף כאילו שלא הזנחתי אותם כל החורף. שום דבר לא עוזר. הם קופצים מהמיטות, לא נותנים לי לישון ואני שואל את עצמי מה אני מפספס.

שלא תבינו לא נכון, אני שמח שבא אביב. למה? כי כשמתחילים לדבר איתי על פסח, אני תמיד חושב שאוטוטו נגמרת השנה (הלוח הביולוגי שלי הוא לוח השנה העברי), עוד שנה עפה לה תוך דקה וחצי. פאק.

אבל אולי בעצם זה הקטע שפסח בא עכשיו, לקראת הסוף. כי במבט שני, פסח הוא בדיוק האמצע. בין החורף שלא היה לקיץ התמידי. הוא קו המשווה שלא באמת מסומן. הלב של השנה (מי המציא שהלב נמצא באמצע?) זאת יכולה להיות נקודת המפנה, או המקום הקרוב ביותר לנקודת ההתחלה. זמן טוב להבקיע את שערי מצרים, או לנסוע פעם ראשונה לסיני. רגע לנשום. עכשיו.

חייבים קצת פריחה, בכל זאת, רק ככה יהיה לקיץ מה לייבש.

(אה, ויש לנו מופע אביב של בוז'ולה ב17.3 בבית מזי"א - ירושלים, וב19.3 בצוותא - תל אביב. בואו מהר כדי שיהיה לכם מה לספר לסבתא בליל הסדר)